top of page

ידיים קשורות

עיניים מכוסות

נלחמת

דימום פנימי מתמשך-

 "את מדממת, את מדממת"  קראתי לה

 היא לא שמעה אותי,

היא רצה מקיר לקיר- נחבטת, מנסה להשתחרר ,למצוא איזה פתח מילוט..

כל הדרכים החוצה היו חסומות- ידעתי,

 כנראה שגם היא ידעה אך לא הצליחה להשלים עם העובדה,

 לא הצליחה להשלים עם המציאות.

 הבטתי עלייה מהצד.. רצה, עייפה ומתוסכלת.

נאבקת,

בעולם ובעצמה בעיקר.

כאב לי עלייה שהיא צריכה להיאבק ככה.

"המפתחות", צעקתי לה "המפתחות",

 היא הביטה אליי אך לא ראתה אותי, גם כשנופפתי בידי בחוזקה ללא הרף היא לא הצליחה לראות, הביטה שמאלה ימינה  מטה ומעלה ושוב.

כמה עוד תרוץ ככה חשבתי לעצמי

קלועה אי שם בין שמיים לארץ.

bottom of page